אנשים בדרך כלל חושבים על ליטוש יהלומים כאל צורה: עגול, אמרלד וכדומה, אבל ליטוש יהלומים מתייחס למעשה לדבר אחד בלבד: האינטראקציה של הפאסטות ביהלום עם האור. מתוך ארבעת ה-C של היהלום – קרט, בהירות, צבע וליטוש (carat, clarity, color ו-cut) – הליטוש הוא המסובך ביותר לניתוח.
ליטוש הרדיאנט מיוחס להנרי גרוסבארד (Henry Grossbard), שהמציא אותו ב-1977. יהלומים בליטוש רדיאנט הפכו פופולריים לראשונה בשנות ה-80׳ של המאה העשרים, ומהווים מעין גשר בין ליטוש כרית לליטוש פרינסס. יהלומים בליטוש רדיאנט מגיעים בצורות שונות: החל ממרובע מושלם ועד מלבן. רדיאנט מרובע מזכיר במבט ראשון ליטוש פרינסס, אך פינותיו חתוכות.
בדומה לליטוש פרינסס, הרדיאנט הוא בעל ליטוש מרובע ובעל דפוס פאסטות בליטוש בריליאנט, הן בכתר והן בפביליון. על פי המעבדה הגמולוגית האמריקאית (GIA), ליטוש זה מתאים במיוחד ליהלומים בעלי פינות עגולות או מרובעות.
