אבן חן הוא כינוי למינרלים, המשמשים לעיבוד בתעשיית אבני החן ואח"כ לשיבוץ בתכשיטים. אבני חן הן מינרלים נדירים המצטיינים בחוזקם המכני וביציבותם הכימית. תכונות אלו מקנות להן יציבות והישרדות בצורתם המקורית לזמן בלתי מוגבל. קיימים בטבע מאות מינרלים שאפשר להגדירם כאבני חן, אך רק כשלושים מהם אכן משמשים כאבני חן בתכשיטים. שאר אבני החן מגיעות לאספנים. לרוב אבני החן יש הרכב כימי פשוט. הנדירות שלהן נובעת מצורת ההתגבשות שלהן המיוחדת ושונה בכל אבן חן.
אבני חן ליוו את האדם לכל אורך ההיסטוריה. יש עדויות לתכשיטים עם אבני חן יקרות שנחשפו בקברים עתיקים. באזור שלנו נמצאו בקברים עתיקים תכשיטים עם אבני חן שמקורם במקומות אחרים בעולם. דבר זה מעיד על מסחר באבני חן. בתנ"ך מופיע הסיפור המפורסם ביותר על אודות סחר מסוג זה. מלכת שבא באה לבקר את המלך שלמה ומביאה איתה מתנות של זהב ואבנים יקרות מאפריקה הרחוקה. אבני חן גם מוזכרות כמקשטות את החשן של הכהן הגדול.
בענף היהלומים מקובל להבדיל בין יהלומים למחצבים אחרים, המשמשים לעיבוד לצורכי נוי, והמכונים בשם הכולל – אבני חן.
התאמת אבן החן לשיבוץ בתכשיט
מתוך כ- 280 סוגי אבני החן הידועים בעולם, כ- 30 משמשים לעיבוד לצורכי נוי. אבני החן המשמשות לשיבוץ בתכשיטים הן בעלות קושי מספיק שיעמוד בשלבי העיבוד בלא להישבר. בעזרת הליטוש מקבלת אבן החן צורה גיאומטרית המבליטה את צבעה ואת הברק שלה. ביסוד אבני החן עומדות שלוש תכונות עיקריות: יופי, עמידות ונדירות.
אבני החן מוגדרות ונבדלות זו מזו לפי תכונותיהן הכימיות והפיזיקאליות – צבע, קשיות, ברק וגוון.
אבני החן צריכות להיות עמידות בפני שחיקה, פגיעת חומצות וחמרים אחרים, ועמידה בפני תהליכי התפרקות כימיים. לאחר עיבוד האבן על ידי ליטוש עליה להיות קשה דייה שתשמור על צורתה וברק המשטחים המלוטשים שלה לאורך זמן. כל אבן מתחת לקשיות 7 בסולם מוהס מתכלה במהירות ועל כן לא יכולה לשמש לשיבוץ בתכשיטים. (פרט לפנינים שהן רכות 3-4 בסולם מוהס אבל קשיחות במיוחד).
יש מעין הסכמה כללי בנוגע ליופן של אבני החן ובמשך השנים התחבבו אבנים אלו על אחרות. אבני החן היוקרתיות יותר הן הרובי האדום, הספיר הכחול, האמרלד, בעברית ברקת, הירוק וכמובן יהלומים. אבני חן אלו מצטיינות בצבעוניות ובשקיפות. גם פנינים נחשבו במשך שנים רבות כאבני חן יקרות, אם כי הם אינם מינרל אלה מגיעות מרכיכות בים.בעבר היה נהוג להבחין בין אבני חן יקרות (רובי, אמרלד, וספיר) לבין אבני חן חצי יקרות (גרין גארנט, אקוואמארין, אופאל, טאנזאנייט, טופז, לאפיס לאזולי ועוד), בהתאם לקשיות האבן ותפוצתה. אולם אבחנה זו חלפה מן העולם, שכן טווח המחירים של האבנים הנחשבות ליקרות מתחיל מדולר אחד לקרט, ומגיע, לעיתים, ל- 150 אלף דולר ויותר.
תימחור אבן החן
למקום כרייתה של אבן החן חשיבות מכרעת בקביעת ערכה הכספי, משום השפעתם של החומרים שבסביבת היווצרותה על צבע האבן. לדוגמה: הרובי הבורמזי אדום יותר מהרובי התאילנדי, משום שהרובי התאילנדי מכיל כמויות גדולות יותר של ברזל, המקנות לו גוון מתכתי. הרובי הבורמזי או הקשמירי מכיל כמויות גדולות יותר של בדיל, המקנות לו גוון אדום כדם, ומכאן שמו – דם היונה – Pigeon Blood. אבני חן ניתן למצוא בחלקי עולם שונים כמו מיאנמר, תאילנד, אוסטרליה, הודו, ברזיל, קולומביה, אפגניסטן הן חלק רק מהמדינות שמוצאים בהן אבני חן.
אבני חן ואמונות
לאבני חן יוחסו כוחות מאגיים וגם לצבעים שלהם נקשרו תכונות שונות כמו לדוגמה האמסטיסט הסגול שובץ בטבעות של כמרים נוצרים ונחשב כסמל טוהר ועוצמה. הפנינה היתה לסמל של נאמנות עוד.
הערך מבוסס על ההקדמה והמבוא בספר "אבני חן", מאת המחברים מ. סבדרמיש וא. משיח, הוצאת מדע אבנים יקרות, 1995 וכן הערך "אבן חן" מתוך "יהלומית מדוברת" לכסיקון למונחי עולם היהלומים מאת שלום ליסיצקי
