דניאל אבלס, המוכר בתעשייה בשם דני, נולד בשנת 1944 בשכונת פלורנטין בתל אביב, שאליה הגיעו הוריו מסלוניקי, יוון.
דני הפסיק בגיל 15 את לימודיו בבית הספר, ואחד ממוריו אף קבע כי אין לילד עתיד. במרוצת השנים, דני הוכיח לכולם את ההיפך ומהתחלה צנועה בנה בכישרונו חברה משפחתית הפועלת בישראל ובהונג קונג.
בגיל 15, החל ללמוד ליטוש יהלומים אצל גיסו, מוטי נבטי, שאיתו עבד עד גיוסו לצה"ל. נבטי הלך לעולמו בגיל צעיר (32), ואחרי הצבא אבלס המשיך לעבוד בליטוש אצל דוד ומשה גרייפמן, במפעל שברחוב לבנדה בתל אביב, שם התמחה בליטוש פנטזי. בהמשך עבד גם אצל נחום סברנסקי.
בשנת 1971, הקים דני, עם ניסים טביבאן, את חברת 'אבלס-טביבאן', שהעסיקה במפעל כ-25 לוטשים. בהמשך נפרדו דרכיהם, כאשר המלטשה והעובדים נשארו בידיו של דני. בשנת 1976 התקבל כחבר מן המניין בבורסת היהלומים.
חברת 'דני אבלס יהלומים' היא חברה משפחתית במלוא מובן המילה. עובדים בה דני ורעייתו אורה, שעובדת בחברה מאז הקמתה, ואיתם בני משפחה רבים: בניו של דני, מיקי, הילה ועומר; חתנו ניר גולדמן; בנה של אחותו שרה ז"ל, ערן בן יהודה; הבנים של אחותו דולי ומוטי נבטי גיסו ז"ל – דורון ואריק; ונכדם, ניר נבטי.
דני אבלס החזיק במפעל יהלומים במשך למעלה מ-45 שנים ברציפות והוא גאה בכך. "לימדתי ועזרתי ללוטשים רבים. זכורים לי במיוחד שני עולים מבוכרה, שהגיעו לישראל ולא דיברו עברית כלל. הכשרתי אותם לליטוש בעזרת ציורים", סיפר פעם.
חברת 'דני אבלס יהלומים' מתמחה בייצור ושיווק יהלומים בליטושי פנטזי, באיכות גבוהה ובכל הגדלים. לחברה משרדים בישראל ובהונג קונג, והיא משתתפת בתערוכות יהלומים בהונג קונג, באזל וארצות הברית.
בנוסף לתחום היהלומים, דני אבלס הוא חובב ציור מושבע. הוא אספן של ציורי ארץ ישראל, וציורים של תל אביב במיוחד. מזה יותר מ-15 שנה, דני הוא ידיד של מוזיאון ישראל, ונוסע לראות אוספי ציורים של אנשים פרטיים ברחבי העולם.
דני אבלס נשוי לאורה, לזוג שלושה ילדים, מיקי, הילה ועומר, 7 נכדים, ונין אחד.
מאת איריס הורטמן
