בימים בהם מציינים שלוש שנים לתהליך קימברלי, ארגן פורטל ענף היהלומים הישראלי פאנל של ראשי הענף ובו הם בחנו את ההישגים אליהם הגיעו ואת הדברים שעדיין נותר לבצע על מנת להלחם ביהלומי המריבה.
המשתתפים בפאנל היו: מוטי גנץ, יו"ר מכון היהלומים ונשיא ההתאחדות; אבי פז, נשיא בורסת היהלומים; אפרים רביב, מנכ"ל מכון היהלומים; אלי אבידר, המנכ"ל הנכנס של מכון היהלומים; מוטי בסר, מנכ"ל ההתאחדות; יאיר כהן, מנכ"ל הבורסה; שמואל מרדכי, המפקח על היהלומים; אריה לב, סגן המפקח על היהלומים ועודי שינטל, המפקח לשעבר על היהלומים והמשנה למנכ"ל התמ"ת.
הבקרה העולמית הביאה לתוצאות
כל המשתתפים בפאנל הסכימו כי תהליך קימברלי הצליח להדביר כמעט את כל יהלומי המריבה שבמורד הערוץ. מוטי גנץ אמר כי הבקרה שהושמה על ידי תהליך קימברלי, הפסיקה למעשה את הסחר ביהלומים עם מדינות בהן יש סכסוכים. הוא הוסיף עוד כי המעקב אחר הלבנות כספים הפחית עד מאוד את העברות הכספים ביהלומים, והפך את התעשייה לפתוחה עוד יותר.
"אנחנו מאוד שמחים שתהליך קימברלי מתקיים, גם משום שהוא תורם למאבק בהלבנות כספים ובהברחות נשק", אמר גנץ.
"לישראל, כיעד לטרור, יש אינטרס גדול יותר בפיקוח בינלאומי", אמר אבי פז. "אחת הדרכים היעילות ביותר להלחם בטרור היא לייבש את הזרמת הכספים לאלו שתומכים בטרור. אנו חייבים לחסל כל קשר אפשרי בין העסקים שלנו לבין כל פעילות לא חוקית, בין אם מסיבות מוסריות ובין אם מסיבות מסחריות", אמר פז.
"לישראל, כיעד לטרור, יש אינטרס גדול יותר בפיקוח בינלאומי", אמר אבי פז. "אחת הדרכים היעילות ביותר להלחם בטרור היא לייבש את הזרמת הכספים לאלו שתומכים בטרור. אנו חייבים לחסל כל קשר אפשרי בין העסקים שלנו לבין כל פעילות לא חוקית, בין אם מסיבות מוסריות ובין אם מסיבות מסחריות", אמר פז.
כולם הסכימו כי תעשיית היהלומים העולמית פעלה בחכמה כאשר הקימה את תהליך קימברלי – שהוא מודל לשיתוף פעולה בין המגזר הציבורי והפרטי – כאשר הממשלות, הארגונים הלא ממשלתיים (NGO) וכל המעורבים בתעשייה, פעלו יחד. "אנו יכולים להיות גאים בהישגים שלנו. הוזמנו על ידי ה- G8 כדי להציג כיצד תהליך קימברלי יכול להיות מיושם בתעשיות אחרות. תעשיית המתכות היקרות מעוניינת ביישום גרסה משלהם לתהליך, והם מעוניינים ללמוד מאיתנו" אמר פז.
"כאשר תהליך קימברלי נכנס לתוקף, ב- 2003, הופעלה למעשה מערכת בקרה כלל עולמית. כל התעשייה שולבה בתהליך", אמר יאיר כהן. "ישראל, כחלק מהתעשייה העולמית, היתה אחת התומכות הגדולות של התהליך".
ישראל, ממייסדי התהליך
בראיון מוקדם שקיים נשיא מועצת היהלומים העולמית, אלי איזאקוב, עם פורטל ענף היהלומים, הוא הדגיש את מרכזיותה של ישראל בכינון תהליך קימברלי. "פריצת הדרך היתה בישראל, כאשר נציג הממשלה דאז, עודי שינטל, נשיא הבורסה דאז, שמואל שניצר, איאן סמיילי מ- Partnership Africa Canada ואני – גיבשנו יחד את הבסיס של תהליך קימברלי – שהתקבל לבסוף על ידי כל החברים" אמר איזאקוב.
אפרים רביב נזכר שישראל שיחקה תפקיד משמעותי עוד קודם לכן, כאשר נציגי Global Witness נפגשו עמו כדי לדון בסוגיית יהלומי המריבה. "הסכמנו כי יש צורך בפעולה, ושכנענו את דה בירס לשתף פעולה גם כן. היום, תהליך קימברלי פועל היטב, וחברות בו יותר מ- 70 מדינות. התעשייה עושה כל שביכולתה בכדי להלחם ביהלומי מריבה".
ישראל, כמרכז יהלומים מוביל, היתה אחת המייסדות של תהליך קימברלי. עודי שינטל היה מעורב בתהליך מתחילתו.
"בשנת 2000, הרעיון החל להתקבל על ידי החברים בתעשייה ברחבי העולם. החל מהפגישה השלישית הוטלו על המדינות המעורבות תחומי אחריות שונים. אנחנו היינו אחראיים על נושא הבקרה הפנימית, בשל ניסיונה הרב של ישראל בתחום", אמר שינטל. "ההמלצות שלנו התקבלו כסטנדרט בסיסי למדינות הסוחרות" הוא הוסיף.
שינטל הוסיף כי כיום ישראל נשארה חברה פעילה בתהליך קימברלי, עם נציגים ישראלים במרבית הוועדות הכי חשובות של התהליך.
"היה לנו פשוט ליישם את תהליך קימברלי, בעיקר בהשוואה למדינות אחרות, וזאת משום שמרבית אמצעי האכיפה והבקרה כבר היו קיימים", אמר אריה לב. "היינו המדינה הראשונה שהנפיקה תעודת קימברלי ב- 1 בינואר 2003".
היהלומים הישראלים נקיים ממריבה
המשתתפים בפאנל הסכימו כי יישום התהליך בישראל היה ללא רבב. "לא נכנסו יהלומי גלם לישראל ממדינות שאינן חברות בתהליך קימברלי" אמר יאיר כהן.
אריה לב הוסיף כי מאז תחילת התהליך, היו רק מקרים בודדים של משלוחים לא ברורים שהגיעו לארץ, ומרביתם היו תוצאה של טעויות בירוקרטיות.
"ישראל ארחה מספר ועדות בדיקה של תהליך קימברלי, ותמיד קיבלנו הערכות מעולות" אמר מוטי גנץ. "היהלומים הישראלים נקיים ממריבה", הסכים מוטי בסר.
לב, החבר בוועדת הסטטיסטיקה של קימברלי, אמר כי כ- 60 אלף תעודות קימברלי מונפקות מדי שנה ברחבי העולם. ישראל מנפיקה בשנה כ- 7,500 תעודות ליצוא ומעבדת כ- 10,000 תעודות של יבוא.
התמודדות עם כמות כה גדולה של תעודות מוסיפה עומס רב לעבודת הצוות של הפיקוח על היהלומים, ושמואל מרדכי אומר כי המטרה שלו היא לספק שירות טוב ליהלומים תוך שמירה על אפס טעויות.
"אנחנו יכולים לעשות זאת משום שתעשיית היהלומים הישראלית מבינה את החשיבות של התהליך ושיתוף הפעולה איתנו", אמר מרדכי.
להפוך את האתגר להזדמנות
באשר להשפעה האפשרית של הסרט "יהלום הדמים" על תעשיית היהלומים העולמית, ראשי הענף הישראלי אופטימיים. "היום אין ממש בעיה של יהלומי מריבה" אומר מוטי גנץ.
"הרעש נוצר על ידי הוליווד כדי לקדם את הסרט, אבל הוא לא משקף את המציאות העכשווית".
עודי שינטל אמר, "אני לא מאמין שתהיה לסרט כל השפעה. התעשייה פעלה יחד כדי לפתור את הבעיה עוד לפני שהסרט נוצר. הארגונים הלא ממשלתיים, כלבי המשמר של התעשייה, אומרים כי תהליך קימברלי מספק את הפתרון הטוב ביותר לבעיה".
אלי אבידר אמר, "הסרט למעשה מציע הזדמנות להציג את הצלחתה של תעשיית היהלומים העולמית בעקירה מהשורש של תופעת יהלומי המריבה, ותפקידה של הנהגת הענף הישראלי בגיבוש וביישום תהליך קימברלי".
למרות שהסרט יוצא בשיא עונת הקניות לחג המולד, אבי פז מקווה שההשפעה תהיה מינימאלית. עם זאת, הוא מוסיף, זהו תפקידה של התעשייה לפעול. "עלינו להסביר לצרכנים את אשר השגנו. עליהם להרגיש ביטחון שהיהלומים שהם רוכשים הם טהורים ויפים כמו הרגשות שהם מייצגים".
לחזק את תהליך קימברלי
משתתפי הפאנל ציינו כי תהליך קימברלי לא הסתיים. במפגש האחרון של המליאה, צויינו שתי מדינות שיש לשים אליהן לב באופן מיוחד. גאנה – שיש חשד כי היא מוכרת יהלומים המוברחים אליה מחוף השנהב, וונצואלה. מדינות אלו יעמדו תחת ביקורת מחמירה יותר ויקבלו עזרה על מנת לחזק את הבקרה והפיקוח בהן.
תעודת קימברלי הראשונה שהונפקה בארץ, ב- 1 בינואר 2003: משמאל הנשיא לשעבר של בורסת היהלומים, שמואל שניצר, המפקח לשעבר על ענף היהלומים, עודי שינטל ויו"ר WDC, אלי איזאקוב
אבי פז אמר כי למרות כל שהושג, התעשייה לא יכולה לנוח על זרי הדפנה. "עלינו לעמוד על המשמר ולוודא שלא יהיו כל הפרות של התהליך בתעשייה הישראלית" אמר.
"תפקידנו הוא לוודא שהתהליך ייושם בדקדקנות. כל יהלומן ישראלי שביודעין יעסוק ביהלומי מריבה, יגורש מבורסת היהלומים הישראלית, ולא יוכל לעסוק באף אחת מהבורסות האחרות".
