יהלומי דמים אליוסטרציה

יהלומי מריבה ממשיכים להגיע לשוק מזימבבואה

תהליך קימברלי עלול להפוך לחסר שיניים, כך כותב ג'ים ג'ונס (Jim Jones) מה'טיימס'.

 
תהליך קימברלי מקרטע משמעותית – זו העמדה החד-משמעית של שותפות אפריקה-קנדה, הגוף האזרחי החבר בתהליך. במסמך ציבורי שפורסם מוקדם יותר החודש נכתב כי לא נעשה די כדי לעצור את תנועת 'יהלומי המריבה' (המכונים לעיתים גם 'יהלומי דמים') מזימבבואה.

 
בשדות היהלומים צ'יאדזווה (Chiadzwa), הסמוכים לכפר מראנג' (Marange), מדרום-מערב לעיר מוטארה (Mutare) מגוייסים כורי יהלומים ועובדי כפייה, הנאלצים לכרות יהלומים עבור משפחתו ותומכיו הצבאיים של נשיא המדינה, רוברט מוגאבה (Robert Mugabe), שהשתלטו על הנכסים לאחר שהרגו או הניסו את הכורים שעבדו באזור.

 
ב-2006 התגלו יהלומים בצ'יאדזווה, מה שהוביל לנהירה של אנשים למקום, שהחלו לעבוד בכרייה. עם זאת ב-2007 הצליח המשטר להשתלט חלקית על העובדים באמצעות המשטרה. המשטר התעקש על כך שהיהלומים יימכרו רק באמצעות חברות הכרייה והפיתוח של זימבבואה (Zimbabwe Mining and Development Company), זרוע ממשלתית לכאורה שמשמשת בפועל ככלי נוסף בידי החבורה הסובבת את מוגאבה לניצול משאבי המדינה והעברת הרווחים לחשבונות מחוצה לה.

 
עד כה, ערכו משקיפים מטעם תהליך קימברלי בחינה שטחית של האזור, טסו מעליו ופגשו מעט מאוד אנשים.
שוטרים אמנם הוזעקו למקום, אולם רבים מהם ערקו והחלו לכרות בעצמם, בגלל הרווחים המבטיחים יותר ממשכורתו של איש חוק. מצב זה לא יכול היה להימשך.

 
באמצע 2008 ביקר מפקד חיל האוויר של זימבבואה, פרנס שירי (Perence Shiri) באזור, הציב בו כוחות צבא ועשה שימוש בירי צלפים ממסוקים על מנת להרוג ולהניס משדות היהלומים כורים לא חוקיים. שירי, בן דודו של הנשיא מוגאבה, עמד ב-1983 וב-1984 בראש הבריגדה החמישית, שהיתה אחראית למעשי טבח במצביעי האופוזיציה במטבללנד (Matabeleland).

 

בימינו מועסקים תושבים מקומיים בכפייה בעבודות הכרייה. יהלומי הגלם שהם כורים מוברחים מהמדינה, מועברים לסוחרים מפוקפקים ונמכרים בסתר במרכזי חיתוך כמו מומביי. יהלומים אלו לא מופיעים בנתוני הייצוא הרשמיים של זימבבואה. למרות שהשימוש שנעשה בהם לא משתייך ישירות להגדרות של תהליך קימברלי – הם לא מממנים מלחמת אזרחים, אלא אם כן מישהו מאמין שהתקפות צבאיות על אזרחים לא חמושים הוא ביטוי של מלחמת אזרחים – מצבם של עובדי הכפייה טוב אך במעט ממצבם של עבדים. אזור צ'יאדזווה נראה כמו מחנה אסירים ענק או חיל מצב צבאי, ואינו מציע הטבות כלשהן למקומיים.

 
האם למישהו צריך להיות אכפת? האין מדובר בנושא מקומי של הממשלה הריבונית? האם למישהו אכפת בנוגע לביטוי נוסף של ממשל מושחת הבוזז את אוצרות המדינה?

 

לשותפות אפריקה קנדה אכפת, והדו"ח האחרון שפרסמה על המצב העקוב מדם בזימבבואה גורם לדאגה רבה בתהליך קימברלי. אולם בשלב זה, ארגון זה הוא אחד הקולות המצפוניים של התהליך. מצד שני, ממשלת דרום אפריקה חתומה אמנם על התהליך, אולם האופן שבו היא וממשלות אחרות באפריקה החתומות על התהליך, אינו מעודד בכל הנוגע לפעילות היהלומים.

 

נראה כי המצב בזימבבואה מורכב יותר מהגדרתו של תהליך קימברלי בנוגע לעצירת משלוחי יהלומים, הוקבע כי מדובר ביהלומים ה"קשורים ישירות למימון סכסוכים מזויינים, פעילויות של תנועות מורדים המנסות לפגוע או להפיל ממשלות לגיטימיות וסחר לא חוקי והפצת כלי נשק, ובעיקר כלי נשק קטנים ונשק קל".

 

במאי 2000, חיפשו דה בירס (De Beers) וכמה מהמדינות שבהן היא פועלת באפריקה להפריך את הדיווחים השליליים בתקשורת בנוגע ל'יהלומי מריבה'. זה הוביל להקמת התהליך. מלחמות ומלחמות אזרחים ברחבי אפריקה מומנו בחלקן על ידי סחר לא חוקי ביהלומים, בהשתתפות לא מעט חברות כרייה. בימי הקרטל, הגיעו סוכנים של דה בירס לאזורי קרב במטרה לקנות יהלומים לא חוקיים ולתמוך בשוק. היה צריך להחזיר את המוניטין המכובד לענף, לאחר שמנהלים מטעם דה בירס היו ידועים ברחבי אפריקה כ'בריונים' של היבשת.

 

זהו כמובן לא המצב עכשיו, במיוחד לאור הצגת תהליך קימברלי, המאגד חברות, ממשלות וארגונים לא ממשלתיים, ומוסיף לתדמית המכובדת של תעשיית כריית היהלומים. עם זאת, כאשר נודע על ההרג בצ'יאדזווה, התלבטו בקימברלי אם לפרסם הצהרה בנושא. זה כל מה שנעשה בסופו של דבר.

 

שותפות אפריקה קנדה מסרה כי "לא מדובר בעניין של סמנטיקה ולא בהרחבת המנדט של תהליך קימברלי, מפני שהסעיף השני בהצהרת הארגון מתייחס מפורשות ל'השפעה ההרסנית של סכסוכים במימון סחר ביהלומי מריבה על השלום, הבטחון והבטיחות של אנשים במדינות המושפעות, והפרות זכויות האדם המשמעותיות והשיטתיות שמאפיינות כאלו סכסוכים".

 

 

 

מאמר זה פורסם ב'טיימס' ב-21 במרץ 2009
מאת: Polished Prices

כתבות נוספות בנושא

דילוג לתוכן