מדינות ה-G7 נפגשו על פי הדיווחים בשבוע שעבר, כדי לדון בארבע הצעות לאיסור על ייבוא יהלומים מרוסיה לשווקים החל מה-1 בינואר, החל מגישה מקלה של פיקוח עצמי ועד הגבלות מחמירות, כך דווח לאחרונה ברויטרס, כפי שפורסם ב-Mining Weekly.
ההצעות הגיעו מבלגיה, הודו, קונסורציום תכשיטים צרפתי, ומועצת היהלומים העולמית (WDC). על פי הדיווח, גורמים רמי-דרג המצויים בסוד הדיונים אישרו כי ההצעות יידונו בפגישת נציגי ה-G7, שהייתה אמורה להתקיים בשבוע שעבר.
חרם מטעם מדינות ה-G7 ישפיע על ייצוא יהלומים מרוסיה, שכן המדינות החברות בארגון – ארה"ב, קנדה, יפן, גרמניה, בריטניה, איטליה וצרפת – אחראיות לכ-70% מהביקוש העולמי ליהלומים. החרם גם יפגע בשרשרת האספקה, כי רוסיה היא המפיקה הגדולה בעולם של יהלומי גלם במונחי נפח, ואחראית על כ-30% מההיצע העולמי.
המטרה העיקרית של הפגישה הייתה להגיע להגדרה ברורה ומקובלת אוניברסלית למעקב אחר יהלומים, כדי שניתן יהיה לאמת את מקור היהלומים. השגת קונצנזוס בנושא התבררה כמשימה מאתגרת, בשל השפעתו האפשרית של החרם על תנאי העסקים במרכזי יהלומים מרכזיים בעולם, ובהם בלגיה, הודו וארה"ב, השולטות יחד בתעשיית תכשיטי היהלומים הטבעיים, המוערכת ב-87 מיליארד דולר.
נקודות המחלוקת העיקריות בין ההצעות נוגעות לנקודות הגישה של יהלומים מרוסיה למדינת ה-G7, לתהליכי האימות למקור היהלומים, לסף המשקל של יהלומים שעליהם יוטלו סנקציות, ולהשלכות של אי-ציות.
