הפוטנציאל האקולוגי של יהלומי מעבדה, שעולה לכותרות לעיתים קרובות, אינו כה חד-משמעי. מצד שני, הסלוגן "יהלום הוא לנצח", שדה בירס הביאה לעולם בשנת 1947, כבר אינו מנטרה בפיהן של נשים מודרניות.
אך מה שהיה קשה לדמיין עד לאחרונה, הופך למציאות. כיום, למי שמעוניין לרכוש תכשיט משובץ, כסמל לאהבה נצחית, יציעו כנראה לשקול גם תכשיט המשובץ ביהלום מעבדה.
יוקרה במחיר שווה לכל כיס
מאז שיוצרו לראשונה בשנת 1954 על ידי הכימאי האמריקאי טרייסי הול, יהלומי מעבדה הפכו למתחרים פוטנציאליים של מינרלים טבעיים.
האופציות שנפתחו מאז היו כה מפתות, עד כי דה בירס עצמה לא יכלה להתנגד להן. אחרי שנים ארוכות שבהן הזניחה את תחום האבנים הסינתטיות, שמותגו כאבנים "לצרכי תעשייה", בשנת 2018 דה בירס עצמה החלה לגדל יהלומים לשיבוץ בתכשיטים, והודיעה על השקת מותג קמעונאי של אבני חן סינתטיות צבעוניות לקהל צעיר, בשם "תכשיטי לייטבוקס" (Lightbox).
אחים תאומים?
מבחינה כימית, יהלומים טבעיים זהים ליהלומי מעבדה, ונוצרים כתוצאה מהתגבשות של פחמן בתנאי לחץ וטמפרטורה גבוהים. ההבדל היחיד ביניהם הוא המקום שבו מתרחש התהליך.
יהלומים טבעיים מגיעים כידוע ממעבה האדמה, ונוצרו לפני כ-2.5 מיליארד שנה. יהלומי מעבדה, לעומת זאת, נוצרים בתנאי מעבדה תוך כמה שבועות, בתהליך מלאכותי לגמרי.
בעוד יהלום טבעי מזוהה עם אקסקלוסיביות ונצחיות, יהלום מעבדה נתפס כתוצאה של אלכימיה.
מהן הסיבות להצלחה של יהלומי מעבדה?
ראשית, יהלום מעבדה לא נתפס כמוצר לאליטות, ומחירו נמוך ב-30-40%.
שנית, יהלום מעבדה אינו מקושר לתהליך הכרייה, ולהשלכותיו הסביבתיות. כדי לכרות כמה קרט יהלומים טבעיים, צריך לכרות מיליוני טונות של עופרה, באזורים פגיעים אקולוגית, ושחזור המערכות האקולוגיות הטבעיות הללו עלול לארוך עשרות שנים.
בשונה מ"אחיו" המבוגר יותר, ליהלום מעבדה אין כל קשר לתהליך קימברלי, פורום הדיונים הבינלאומי בהשתתפות נציגי מדינות, תעשיית היהלומים והחברה האזרחית, שהוקם לפני כ-20 שנה כדי לפקח על השקיפות של תעשיית היהלומים.
כתוצאה מכך, לא אורבת מבחינה זו כל סכמה לתדמית של יהלומי מעבדה, בשעה שיהלומים טבעיים בהחלט פגיעים מבחינה זו. ועם זאת, התחושה הייתה שמרלין מונרו, ששרה בשנת 1953 את "יהלומים הם חבריה הטובים של האישה", הבטיחה לנצח את תהילתם וערכם הנצחי של יהלומים טבעיים.
אך הזמנים השתנו. בשנת 2006, הסרט "לגעת ביהלום" הציג את תנאי העבודה הקשים במכרות יהלומים. ליאונרדו דיקפריו, שהושפע מתפקידו בסרט, הפך ליריב מר של ענף היהלומים הטבעיים, ובשנת 2014 הפך גם לבעל מניות בחברת דיאמונד פאונדרי (Diamond Foundry), יצרנית חשובה ומרכזית של יהלומי מעבדה בארה"ב.
מכת נגד
ברמה הגלובלית, מועצת היהלומים הטבעיים (NDC) מפגינה את שאיפותיה לשלוט בשוק עם הסלוגן: "רק יהלומים טבעיים" (Only natural diamonds). ארגון Diamond Collective, המאגד ארגונים שונים בתעשייה, פרסם מטעמה מחקר של Trucost, מהמובילות העולמיות בהערכת סיכונים לסביבה. תוצאות המחקר היו אמורות למשוך את תשומת לב הציבור לצדו ה"אחר" של יהלום המעבדה.
באופן ספציפי, המחקר הראה כי התהליך להפקת יהלומי מעבדה אינו עומד בתקנים הסביבתיים. התברר כי פליטת הפחמן הדו-חמצני בתהליך הגידול של יהלומי מעבדה בשיטת HPHT, גבוהה כמעט פי 3 מפליטת הפחמן הנובעת מכריית יהלומים טבעיים.
המבקרים של יהלומי מעבדה מציינים גם כי הרגולציה בתחום חלשה. רוב מרכזי הייצור ממוקמים בסין ובהודו, לכן אי אפשר לשלוט באופן שבו העבודה מנוהלת, הן מבחינה סביבתית והן מבחינה אתית.
בנוסף, איכות יהלומי המעבדה מוגבלת מבחינת גדלים וצבעים. יהלום המעבדה הגדול ביותר שוקל רק 9 קרט, ואילו המשקל של יהלום הגלם הגדול ביותר שנכרה בבוצוואנה בשנת 2021 הגיע ל-1,174 קרט. יהלומים טבעיים גם מגיעים בטווח גוונים רחב בהרבה.
ולבסוף, תעשיית יהלומי המעבדה מספקת תעסוקה למספר אנשים מוגבל, ואילו תעשיית היהלומים הטבעיים מספקת תעסוקה לאוכלוסייה הילידית המקומית באזורים שבהם מתבצעת הכרייה, באפריקה, קנדה, רוסיה או אוסטרליה.
לכן, יהלום טבעי עדיין מתמודד בהצלחה מול יהלום המעבדה. 65% מהצרפתים בגילאי 25-34, למשל, אומרים כי ירכשו יהלום טבעי "לפחות פעם אחת בחיים".
נתח השוק של יהלומי מעבדה עדיין נמוך מ-10% מכלל שוק היהלומים, כפי שעולה ממחקר שבוצע על ידי National Jeweler. בתוך כך, שוק זה צמח פי 5 תוך 5 שנים, ושוויו כיום מעל 6 מיליארד דולר.
עם זאת, העובדה שיהלומי מעבדה הפכו לנושא שנוי במחלוקת, יכולה לערער עוד את מעמדם.
מסיבה זו, סביר להניח כי תעשיית היהלומים העולמית תצטרך להסכים על אופן הפנייה והפיתוי של דורות האוהבים הבאים, מבלי להתבסס על היבטים אתיים או סביבתיים שעלולים לפגוע בשמם של יהלומים טבעיים ויהלומי מעבדה כאחד.
מאת אלכס שישלו, אתר Rough&Polished
