יעקב סימן טוב נולד בשנת 1947 באזור מושבם של הכורדים בעיראק. בשנת 1951 עלתה משפחתו לישראל. המשפחה שוכנה במעברת אוהלים באשקלון ומשם הועברה למעברת האוהלים בית עולים, שהוקמה בשיפוליה של נתניה. ממחנה העולים הועברה המשפחה לצריפונים בשיכון העולים דורה, שם התגוררה עד 1961.
כבן בכור בבנים במשפחה נאלץ יעקב לעזור בפרנסת המשפחה ולכן החל לעבוד עם סיום שבע שנות לימודים בבית הספר היסודי. בעבודתו הראשונה, כמוכר סיפוני סודה, למד על חשיבותם של יחסי אנוש. תקופה זו חקוקה בזיכרונו ועל כן, עד עצם היום הזה, תלוי על הקיר שבמשרדו בבורסת היהלומים סיפון סודה, המסמל בעבורו את הדרך הארוכה שעבר.
בשנת 1962 החל ללמוד ליטוש אצל מינדס-ויינשטיין, מבלי שיכול היה לדעת, שבמעשה זה הוא סולל את דרכם המקצועית של בני סימן טוב בתעשיית היהלומים. לאחר שחרורו מצה"ל, בשנת 1966, עבד כלוטש בנתניה. הוא הקים עסק עצמאי, אליו הצטרפו ב-1981 אחיו – יצחק ואברהם. בחלוף שנתיים הקימו שלושת האחים את חברת יהלומי לילי, הקרויה על שם אחותם, שנעלמה או נפטרה בהיותה בת 11 חודשים בלבד.
תחילה, פתחו האחים מפעל בנתניה, אחר כך מנסרה ואחר כך מפעל בתל אביב. בנוסף, מסרו עבודה בקבלנות לקבוצות. ב-1990 קיבלה 'יהלומי לילי' את התנופה הבולטת הראשונה, כאשר פתחה משרדי שיווק בניו יורק והונג קונג והתחילה להשתתף בתערוכות בין לאומיות ולפרסם בכתבי עת רבים.
ב-1996 חלה התפנית השנייה, כאשר פיתחה את המותגים Lily Cut, Crisscut. תפנית נוספת חלה בחברה, כאשר קיבלה במחצית שנות התשעים סייט סינדיקטי, וראתה בו ברכה. החברה העסיקה באותן השנים למעלה מ-100 פועלים, שייצרו בעיקר ליטושי קארה, בגט אמרלד אשר קאט.
בשנות האלפיים הותנה המשך קבלת הסייט בפתיחת מפעל בבוצוואנה. האחים סימן טוב החליטו לדבוק בהחלטתם האידיאולוגית לייצר בישראל בלבד. הם סירבו לדרישה ואיבדו את הסייט. נאמנים לדרכם סירבו גם כאשר קיבלו הצעה לקבל מפעל בתאילנד ללא תמורה כספית כלשהי.
כיום, בעקבות המשבר הכלכלי הגלובלי והשינויים שחלו בענף, מעסיקה החברה 40 פועלי ייצור. יעקב סימן טוב ממשיך להגיע למפעל מדי יום בשעה שבע בבוקר. אחרי שעות אחדות עושה דרכו למשרדי החברה בבורסה. ימי העבודה שלו קצרים מבעבר. בלבו פנימה הוא מתגעגע לעבודה האינטנסיבית של שנות התשעים, ימים בהם יצא לימי עמלו עם שחר וחזר לעת ערב, עייף אך מרוצה.
לשושנה ויעקב סימן טוב ארבעה ילדים: שי ודותן, שהצטרפו לחברת יהלומי לילי, הללי ומורל'ה. לשניים שבעה נכדים ונכדות, צעירים מכדי לדעת אם גם הם יעשו את דרכם המקצועית בענף היהלומים.
מאת: שירה עמי
