כעת קשה להאמין, אבל ברזיל היתה פעם כוח מוביל בתעשיית היהלומים העולמית. לאחר שיהלומי הגלם הראשונים התגלו במדינה הדרום אמריקאית, תעשיית כריית היהלומים של ברזיל התחזקה וצמחה במהירות. על פי אתר brilliantearth.com, ברזיל הפיקה 25,000-50,000 קרט יהלומים מדי שנה במאה ה-18, ועד שנות ה-50 של המאה ה-19 כבר הגיעה לרמה של 200,000 קרט. אבל המסיבה נעצרה בסוף המאה ה-19, כאשר בית המלוכה הפורטוגזי הכריז על מונופול מלכותי על כל היהלומים והטיל מיסוי כבד על הענף.
כיום, יצור היהלומים של ברזיל רחוק מאוד משנות התהילה שלו, אבל התעשיה מראה בשנים האחרונות סימני התאוששות מבטיחים. על פי כתבה שהתפרסמה לאחרונה ב-Forbes, חלה עליה בפעילויות חיפוש וכריית יהלומים במדינות שבפנים הארץ – מאטו גרוסו (Mato Grosso) ומינאס ז׳ראיס (Minas Gerais) – ובמדינת החוף באהיה (Bahia).
מקורם של מרבית היהלומים בברזיל, בכריית סחף רדוד, שבוצעה בפיקדונות הפזורים ב-11 מתוך 26 המדינות המרכיבות את הפדרציה הברזילאית. בשנת 200 אסרה הממשלה באופן רשמי על כריית יהלומים בשטחים אינדיאניים, המהויים כ-10% משטח המדינה. חלק ניכר מהיהלומים שנכרו בברזיל הוברחו מחוץ למדינה, ומכאן שההערות יצוא ויצור הינן משוערות בלבד.
כריית היהלומים בברזיל מתבצעת בעיקר על ידי כורים ארטיזנלים, והמדינה שולטת רק ב-10% מהמרבצים. על פי החוקה הברזילאית, כל אוצרות המינרלים במדינה שייכים לעם. כורים ממשלתיים וזרים מנוטרים על ידי Departamento Nacional de Producao Mineral – מחלקת ייצור המינרלים הלאומית, השייכת למשרד המכרות והאנרגיה.
יצוא אבני החן, התכשיטים והמתכות היקרות מברזיל, הסתכם ב-2014 ב-3 מיליארד דולר. נתונים אלו צוטטו על ידי ד"ר גאייטנו קאבליירי (Gaetano Cavalieri), נשיא קונפדרציית התכשיטים העולמית (CIBJO), במהלך הקונגרס השנתי של CIBJO שהתקיים בסלבדור, ברזיל. הקונגרס השנתי התקיים בין ה-3 ל-6 במאי.
מדיווח שפורסם במאי 2015 ב-Rough & Polished עולה עוד, כי ברזיל היא מפיקת הזהב ה-11 בגודלה בעולם; צרכנית הזהב ה-13 בעולם; ואחת משלושת יצרניות אבני החן המובילות בעולם.
