אברהם ברנט נולד ברומניה ב-1941. בדצמבר 1947 עלתה משפחתו על אניית המעפילים פאן יורק (קיבוץ גלויות), שיצאה מבולגריה ביחד עם פאן קרסנט (עצמאות), כשעליהן מעל ל-15,000 נפש.
ב-1959, לאחר סיום לימודיו ובטרם גיוסו לצה"ל, למד ליטוש יהלומים אצל בן דודו – ישעיהו ברנט, שהיה מנהל עבודה אצל כהן-אוריון בנתניה. לאחר השחרור חזר לתעשיית היהלומים ועבד כשכיר עד 1964. ב-1965 פתח עם שותף מלטשה לבגטים וטייפרים, וב-1966 פתח מלטשה לפנטזי בבני ברק. אולם, השירות הארוך במלחמת יום הכיפורים חייב אותו, עם שחרורו, לבנות מחדש את המלטשה.
בסוף 1974 קנה מפעל ברמת גן ועיבד אבנים בקבלנות משנה. ב-1975 התחיל לייצר סחורות משלו בשותפויות שונות. עד 1982 עבד עם כ-20 עובדים, שעיבדו עגולות ופנטזי.
ב-1980 רכש משרד בבנייני הבורסה, ב-1982 הצטרף לבורסה, וב-1983 הקים את יהלומי אבנית ביחד עם רעייתו – אילנה. את עיקר מרצו השקיע בשדרוג המפעל, תוך שהוא רוכש מפעל גדול, המשתרע על כ-350 מ"ר, ומעסיק כ-45 עובדים. במשך כחמש שנים קיבל גלם ישירות מריו טינטו, ובמשך כחמש שנים ייצר גם באוקראינה. במקביל, עסקה רעייתו בהרחבת הפעילות השיווקית, כשהיא עומדת בראש מחלקת השיווק של החברה.
אברהם ברנט נודע כמי שמאמץ כל טכנולוגיה חדשה בסמוך להופעתה בשוק, החל בשולחנות מודולריים וכלה במערכות שרין. הוא הכניס למפעל לייזר לניסור וחיתוך, מכונות לניסור רגיל ואמצעים מתקדמים להרתחה, והיה הראשון שהשתמש במערכת קבלת החלטות לפנטזי מחוברת ללייזר. הוא ריכז את כל אמצעי הייצור תחת קורת גג אחת, בלא להוציא שום שלב משלבי עיבוד האבן מחוץ למפעל.
אברהם ברנט רשם בקורותיו פעילות ציבורית ענפה: ב-1972 נמנה עם מקימי קלוב היהלומים 'אתגר', כיהן כחבר הנהלת הקלוב מהיווסדו, והיה חבר בהנהלת האגודה לקידום ייצור היהלומים.
את החשיבות הגדולה שייחס לקידמה הטכנולוגית יישם גם במישור הציבורי, כשהוא מכהן, כשלושים שנה (1976 – 2007) בוועדה הטכנולוגית של מכון היהלומים. ב-2001 החל לכהן במועצת המנהלים של המכון, ושנים אחדות עמד בראש הוועדה הטכנולוגית שלו. במסגרת זו היה שותף לניהול משא ומתן עם שרין על פיתוחה של מערכת לקבלת החלטות לפנטזי, שחוללה מהפכה בייצור היהלומים בעולם, והקים במרכז הטכנולוגי מלטשה, ששימשה לשדרוג ושיפור אמצעי הייצור. במשך למעלה מעשרים שנה (1985 – 2007) כיהן בוועד הפועל של התאחדות תעשייני היהלומים. בשנת 2007 פרש מפעילות ציבורית.
בני הדור הצעיר של אברהם ואילנה ברנט כבר משולבים בפעילות החברה: בשנת 1994 הצטרפה הבת – תמי שיבר, העוסקת בניהול הכספי של החברה. החתן – דוד שיבר, הצטרף ב-1997, וביחד הקימו אברהם וחתנו מחלקה לליטוש אבנים עגולות, המייצרת מ-0.75 קרט – 2 קרט ברמת אקסלנט. ב-1999 הצטרף לניהול השוטף הבן – פסח (הנשוי לתהילה, בתו של היהלומן – אליעזר ברוידה), ובשנת 2007 הצטרף צעיר הבנים – אביגדור, העוסק בניהול השיווק והמכירות ואף נכנס לפעילות ציבורית כחבר בוועד הפועל של ההתאחדות.
זליגת הייצור מישראל אינה מרתיעה את אברהם ברנט, הממשיך לייצר יהלומים ברמת גן מקרט ומעלה, בכל הצורות, כשהוא מעסיק כ-15 לוטשים.
מאת: שירה עמי
