אהרון ובר נולד באוסטריה בשנת 1921. ב-8.11.1938 (יום לפני ליל הבדולח), כתשעה חודשים לאחר שגרמניה הנאצית סיפחה את אוסטריה (אנשלוס), עלה לארץ בעלייה בלתי לגאלית. חודש ימים עשתה האנייה אלי ((Eli את דרכה לארץ, עד שעגנה בימי החנוכה מול חופי כפר ויתקין. אהרון ובר בן ה-17.5 קפץ למים, והתחיל את חייו החדשים בארץ ישראל. אמו ושתי אחיותיו, שנותרו באוסטריה, נספו בשואה.
אהרון ובר הצטרף לקבוצת יבנה, שנוסדה בשנת 1931 ליד פתח תקווה, ונקראה 'קיבוץ רודגס', על שם חוות ההכשרה בגרמניה בה עשו חברי גרעין המייסדים את הכשרתם לקראת העלייה לארץ. ביחד עם חברי הקבוצה עבר לקרקע שקיבלו החברים בשפלת החוף. עשרים שנה היה אהרון ובר חבר קיבוץ, מהן חמש שנים שירת בבריגדה (לצדו של הצלם המיתולוגי של ענף היהלומים – שמעון פוקס). אולם, בשנת 1956 החליטה רעייתו – טאובה (טוני) לבית זיסקינד, שהיא מעוניינת לגדל את ילדיהם תחת כנפי ההורים ולא בבית ילדים, ועל כן עקרה המשפחה לגבעת שמואל. במקום מגוריו החדש המשיך אהרון ובר לעבוד כנהג משאית – מקצוע קשה, שוחק ותובעני, שגרם לו לחפש, עשר שנים מאוחר יותר, מסלול מקצועי חדש.
את דרכו המקצועית החדשה מצא בזכות גיסו – דוד זיסקינד, שעלה לארץ מבלגיה, נאלץ לחזור לבלגיה מסיבות משפחתיות, והפך תוך זמן קצר לאחד מגדולי היהלומנים הבלגים. בהשראת הגיס התחיל אהרון ובר ללמוד ביקוע אצל צבי רוזנברג – מהאבות המייסדים של תעשיית היהלומים הישראלית. תוך זמן קצר הפך למדריך ביקוע יהלומים. בזמנו החופשי למד ליטוש יהלומים, וכשנה לאחר מכן כבר היה לעצמאי. אלא שמלחמת ששת הימים, אליה גויס לתקופה ארוכה כנהג משאית, קטעה את המסלול המקצועי. מששב משני חודשי היעדרות בנה מחדש את מערך העבודה, תוך שהוא מקים שותפות עם הלל חרלובסקי. במשך כעשרים שנה קנו השניים סחורות ביחד, ליטשו ומכרו. השותפות הסתיימה כאשר בנו של אהרון ובר – רועי (58) הצטרף לענף, ונסע לאפריקה ולבלגיה למשך תשע שנים, במהלכן הקים את שותפות יהלומי ריו, המתמחה בייצור ושיווק יהלומים גדולים. בשיאה העסיקה השותפות כמאה עובדים, כשהיא מייצרת בהיקפים נרחבים. השינויים הגלובליים במפת ייצור היהלומים בעולם גרמו לסגירת המפעל של החברה בישראל לפני כשש שנים. כיום מייצרת יהלומי ריו בעיקר בסין, ורק מעט בישראל.
על אף גילו המתקדם לוקח אהרון ובר חלק פעיל ויומיומי בחיי החברה. עד לפני שנתיים נהג לנסוע מדי חודשיים לבלגיה כדי להשתתף בטנדרים ולרכוש גלם עבור החברה. כיום הוא מטפל בעיקר ברכישות הגלם, מעורב בתהליכי קבלת ההחלטות, עוסק במיון והוא היחיד במשרד החולש על הפעילות הממוחשבת של החברה.
מאת: שירה עמי
