דוד ארבוב נולד בשנת 1943 להורים שהגיעו מטשקנט וסמרקנד ונישאו בארץ. בהיותו כבן 14 החל ללמוד ליטוש יהלומים במפעל של דודו – יאיר יצחקוב זכרו לברכה. כבר אחרי חודשיים עלה שכרו על ציפיותיו. בהיותו פועל טוב ומהיר, חיפש מקום עבודה בו יוכל להגדיל עוד יותר את הכנסותיו.
הוא עבר למלטשת היהלומים של יהושע גרייכר, הכפיל את שכרו, אולם עד מהרה מצא עצמו מחוסר עבודה עקב צמצומים. בזכות הפיטורין הבלתי צפויים הפך לעצמאי, והוא בן 16.5 בלבד.
תחילה, עבד כקבלן עבור פריץ חוצינר. ב-1966 רכש את המפעל של דודו יאיר יצחקוב, ובסיועם של עשרים הפועלים שעבדו קודם לכן עם דודו עיבד יהלומים קטנים (מאה בקרט). שנה לאחר מכן החליט, שכדי לשמור על רווחיות עליו לסגור את המפעל ולעבוד עם קבוצות קבלניות בלבד. הוא החל לעבוד כקבלן עצמאי ביהלומי תל אביב של יוסף לוונפיש, אלא שב-1970 חלה במחלה קשה. טיפולים, שנמשכו שנה וחצי, אילצו אותו לצמצם את שעות העבודה עד למינימום ההכרחי.
כאן שוב בא לעזרתו דודו – יאיר יצחקוב, שהציע לו שותפות בעיבוד אבנים גדולות (חמישה, ששה קרט).
המהפך שנכפה עליו הפך למקפצה ענקית, או כמו שדוד ארבוב אומר: "השמים נפתחו". הוא החלים, עשה חיל בעבודתו והיה עסוק כדי כך, שלא קם מהמולה מעלות השחר עד רדת הלילה. על כן, רק בשנת 1973, ורק בעקבות לחצים שהפעילה עליו רעייתו – דליה לבית קנייבסקי, הצטרף לבורסה. לאורך כל שנות עבודתו טיפח דוד ארבוב יהלומנים ותכשיטנים צעירים (אמתלאי, דורון פרנקו, עופר פלג, גבי ארבוב ואחרים), וליווה אותם, עד שהפכו ליהלומנים גדולים ומבוססים.
כאשר בניו – דורון (52) ואלון (51) השתחררו מהצבא והצטרפו לענף היהלומים, הפכו ללקוחותיו הגדולים ביותר של אביהם, עד שהחליט להעניק להם את חלקו בעסקים ואת ברכת הדרך. כיום, חולשים בני ארבוב על ארבוב גלובל (דורון), ארבוב גרופ (אלון) וצעיר הבנים – צחי (42), שסיים בהצטיינות את לימודיו במכללה הבין תחומית בהרצליה, חולש על אקרו, המרכזת את עסקי הנדל"ן של המשפחה.
ב-2007 פתח דוד ארבוב את חברת DN בשותפות עם ניסים זוארץ ("השותף הכי טוב שהיה לי עד היום"). החברה גדלה במהירות, אולם ב-2013, כאשר דוד ארבוב שבע מעשיית עסקים, נפרדו השניים.
כיום, מתמקד דוד ארבוב בהפניית כספו למטרות חברתיות. עם פעילותו הציבורית ניתן למנות את תרומתו לבניין לחקר הסוכרת בתל השומר, את תרומותיו לקונגרס יהלומי בוכרה, שם הוא משמש כיו"ר ועדת המלגות, שהעניקה עד היום מלגות לכ-7000 איש ואשה, רבות מהן – מכספו הפרטי, ואת תרומתו להקמת "שער ארבוב" שייבנה בעוד שנתיים במכללה הבין תחומית בהרצליה. לדוד ארבוב תשעה נכדים ונכדות.
מאת: שירה עמי
