נולד בשנת 1947 בפולין. עלה ארצה עם משפחתו ב-1950. סיים לימודי כלכלה לתואר ראשון ותואר שני במינהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים. ב- 1971 החל לעבוד במשרד האוצר. שבע שנים מאוחר יותר פנה למגזר העסקי והחל בקריירה בנקאית. בתפקידו הנוכחי מכהן כמנכ"ל הבנק הבינלאומי הראשון.
את צעדיו הראשונים בתחום הבנקאות החל דוד גרנות ב-1978 בבנק לאומי כמנהל מחלקת ההלוואות באגף הבין לאומי של הבנק. לאורך השנים כיהן בבנק בתפקידים שונים: כמנהל מחלקת ניירות ערך בהנהלה הראשית, כאחראי על ארבעה סניפי בנק לאומי בארצות הברית וכראש החטיבה לשוק ההון ושירותים פיננסיים. בתפקידו האחרון בבנק לאומי כיהן כמנכ"ל בנק לאומי אנגליה וכיו"ר מועצת המנהלים של בנק לאומי בג'רסי.
במרץ 1995 התמנה דוד גרנות לתפקיד מנכ"ל בנק אגוד, הבנק הפעיל ביותר בענף היהלומים, ובדרך זו התוודע מקרוב לענף. אחרי ארבע שנים (1998) עבר לבנק דיסקונט, שם כיהן כמנכ"ל עד שנת 2000. למעשה, ניהל דוד גרנות את שני הבנקים המממנים את רוב פעילותו של ענף היהלומים הישראלי.
גרנות עבד מול ענף היהלומים בשנים לא קלות לתעשייה. עובדה זו גרמה לו ללמוד את הענף ביסודיות רבה. בשנות הפעילות הרבות יצר גרנות קשרים הדוקים עם תעשיית היהלומים, ביקר במלטשות בארץ ובחו"ל, השתתף כנציג הבנקים המממנים את הענף באירועים בין לאומיים וייצג את המערכת הבנקאית הישראלית מול דה בירס ומול בנקים זרים. מתוך היכרותו הקרובה עם ענף היהלומים הישראלי לא נרתע, גם בשנים הקשות, מהמשך מימון פעילות הענף.
הוא כיוון את הבנק ואת היהלומנים שעבדו אתו לזהירות רבה יותר בתקופות קשות, וכמי שמאמין בענף לא הקטין את החשיפה באותה התקופה, אלא ניהל אותה בצורה זהירה יותר. דוד גרנות השתמש בקשריו השוטפים עם בנקים זרים המממנים את ענף היהלומים העולמי, כדי לעזור ליהלומנים בישראל בקשריהם עם הבנקים בחו"ל.
בשנת 2000, בעת קבלת התואר – יקיר תעשיית היהלומים – החל דוד גרנות לכהן כמנכ"ל הבנק הבינלאומי הראשון.
בראשית 2008, לאחר פרישתו מהבנק הבינלאומי, חבר דוד גרנות לאיש העסקים בני שטיינמץ, והחל לכהן כיו"ר דירקטוריון חברת הנדל"ן הבין לאומית סקורפיו.
מאת: שירה עמי
