נולד ב- 1925, בניש ביסטרי, צ'כיה. ב- 1930 עברה המשפחה לאנטוורפן, שם עבד האב, יצחק ז"ל, כחותך יהלומים. בהיותו בן 14 הצטרף צבי לעבודת אביו. מלחמת העולם השנייה קטעה את מסלול החיים השליו של המשפחה, וב- 1942 החל נתיב הבלהות של מחנות הריכוז, אשר החל באושוויץ, והסתיים שלוש שנים לאחר מכן בבוכנוולד.
עם סיום המלחמה שב לאנטוורפן והמתין לבני משפחתו. משנוכח לדעת כי נותר שריד יחיד למשפחתו, עלה על אניית המעפילים תאודור הרצל, ראה את חיפה מנגד, וגורש לקפריסין. אחרי שמונה חודשי מעצר הצליח לברוח והגיע לנתניה. חודש ימים עבד במקצועו כחותך עד שפרצה מלחמת השחרור, אשר הביאה אותו לחטיבה 7, במסגרתה השתתף בהתקפות על לטרון ובסלילת דרך בורמה.
אחרי שתי שנות שירות, במהלכן היה בין מקימי גדוד 79, חזר לנתניה, עבד במפעלי יהלומים אחדים, התמחה בפנטזי, וב- 1964 הקים מפעל עצמאי לפנטזי, ובו ארבעה פועלים. בשנות השבעים העסיקה החברה כשמונים עובדי ייצור.
צבי איצקוביץ הקים דור של פועלי יהלומים, אשר חלקם הפך במרוצת השנים לעצמאים. גם שני בניו, יצחק ומנחם, החלו דרכם בתעשיית היהלומים כפועלים מתלמדים, עד שהוכשרה הדרך להצטרפותם לחברה כשותפים.
מתחילת עבודתו שאף צבי איצקוביץ לעבודה ייחודית, ואכן, במהלך השנים הפך שמו לשם נרדף לעיבוד קפדני ואיכותי של אבני פנטזי בכל הגדלים.
בחמישים וארבע שנות פעילותו בתעשיית היהלומים תרם צבי איצקוביץ מניסיונו בתחום הפעילות הציבורית, כחבר הוועד הפועל של התאחדות תעשייני היהלומים. מעורבותו בחיי הקהילה באה לידי ביטוי בפעילותו בבית החולים לניאדו שבנתניה.
בשנת 1993 העניקה התאחדות תעשייני היהלומים לצבי איצקוביץ את התואר יקיר תעשיית היהלומים.
מאת: שירה עמי
