תהליך ייצור היהלומים במתכונתו המסורתית בישראל בנוי כעבודת שרשרת. כל עובד נוטל חלק בשלב אחר של העבודה בהתאם לתחום מומחיותו. שיטת עבודה זו רווחת בעיקר בעיבוד אבנים קטנות ובינוניות. קיומה של שרשרת הייצור מותנה בפעילות סדורה של כל החלקים המרכיבים אותה, לפי הסדר הנכון.
פעולת החיתוך היא שלב בעיבוד היהלום המקנה ליהלום את צורתו העגולה. לאחר שלב ניסור היהלום לשניים (ובהנחה כי היהלומים מיועדים להיות יהלומים עגולים) יש לתת ליהלום את צורתו העגולה בטרם תילטש למידותיה הסופיות.
בעבר היה נהוג בעיקר לבצע חיתוך ידני שנעשה כך: החותך מצמיד אבן אחת המודבקת על דופ חיתוך אל ראש מכונת החיתוך המסתובבת על ציר, ובאמצעות אבן שנייה, המודבקת למקל החיתוך, הוא יוצר חיכוך של קצות האבנים ושבירת הפינות באבן המסתובבת והקטנתן, עד ליצירת עיגול סגור ומדויק. זהו ההיקף המרבי של האבן העגולה.
כיום, עיקר החיתוך נעשה במכונות אוטומטיות: שתי אבנים חותכות ומעגלות זו את זו תוך כדי תנועתן הסיבובית. קיימות מספר שיטות לבקרת מידת החיתוך, בהתאם ליצרנים השונים של המכונות ולמידת תחכומן.
באדיבות: שלום ליסיצקי, מחבר הספר יהלומית מדוברת
