הודו מבקשת להפוך לנקודת האימות כי יהלומי גלם שנכנסים למדינות ה-G7 אינם מרוסיה, במקומה של בלגיה, כך דווח ב-IDEX Online.
במאמר שפורסם באתר העסקים ההודים moneycontrol.com, נכתב כי הבחירה בהודו היא אך טבעית, לאור נפח הייבוא ועיבוד יהלומי הגלם במדינה. כמו כן, נכתב כי בעלי עניין באפריקה, הודו, דה בירס (De Beers) וגופים אחרים בענף מתנגדים לכך שאנטוורפן תשמש כנקודת הכניסה היחידה של יהלומים למסחר במדינות ה-G7.
יישום מנגנון האימות, שאמור היה להיכנס לתוקף ב-1 בספטמבר 2024, נדחה בששה חודשים ל-1 במרץ 2025, בשל החששות בתעשיית היהלומים. התקנות החדשות ידרשו מעקב מפורט אחר מקור היהלומים, כולל פיקוח מצד אנטוורפן, כך צוין במאמר. "עם זאת, הלובי של תעשיית היהלומים ההודית מקדם בכל הכוח את הודו כצומת העיקרית לאימות מקור היהלומים".
בתוך כך, תעשיית היהלומים בהודו קוראת לממשלה להתיר תשלומים ישירות לרוסיה, כדי להקל על רכש יהלומי גלם שאסורים בסחר במדינות ה-G7. מאז שארה"ב אסרה לשלם בדולרים עבור יהלומם מרוסיה, לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, העסקאות נותבו דרך סין. כעת, מנהיגי התעשייה מקדמים שיטת תשלום חלופית, ישירה ויעילה יותר, וקראו לראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי (Narendra Modi), לספק מענה לחששות הללו בביקורו ברוסיה.
נשיא וסגן נשיא הדירקטוריון של מרכז היהלומים העולמי באנטוורפן (AWDC) קראו לאחרונה אף הם לאשר צמתים נוספים לאימות כי הסנקציות על יהלומים מרוסיה נאכפות ביעילות, כך דווח ב-IDEX Online. בהודעה לעיתונות, איזידור מורסל (Isidore Morsel), מנכ"ל Dali Diamonds ונשיא הדירקטוריון החדש של AWDC, וראבי בהנסלי (Ravi Bhansali), מנהל חברת רוזי בלו (Rosy Blue) וסגן נשיא הדירקטוריון החדש, הדגישו את הצורך בקיום כמה צמתים לאימות יהלומי גלם.
מורסל ובהנסלי הצהירו כי "אנו מאמינים שזו גישה מעשית והוגנת, המקדמת אחדות ואחריות משותפת בקרב כל בעלי העניין". השניים טענו כי הקמת צמתי אימות נוספים במדינות מפיקות יהלומים היא קריטית על מנת להבטיח כי שרשרת אספקת היהלומים תציית לתקני המסחר האתיים וברי-הקיימא ביותר. האסטרטגיה הזו גם תקל על שילובן בתעשיית היהלומים העולמית של מדינות מרכזיות לכריית וליטוש יהלומים באפריקה.
